כתיבת יעדי אימפקט בתכנית עבודה: מדריך למנהלי עמותות חינוך

בעת כתיבת תכנית עבודה שנתית, סעיף "היעדים" עשוי להציב אתכם בין שני עולמות. מצד אחד, המציאות בשטח מורכבת: תהליכים חינוכיים דורשים זמן, לא כל שינוי ניתן למדידה, וישנם גורמים שאינם בשליטתכם. מצד שני, תורמים דורשים מספרים, משקיעים מחפשים KPIs, והדירקטוריון שואל – איך נדע שהצלחנו?

איך מנסחים יעדי אימפקט שהם גם ריאליים וגם משכנעים?

טעויות נפוצות בניסוח יעדים

1. יעדי תפוקה במסווה של אימפקט

   דוגמה: "העברת 50 סדנאות ל-1,000 תלמידים בחינוך אזרחי". זהו מדד לפעילות, לא לשינוי.

2. יעדים מופשטים מדי

   דוגמה: "שיפור המודעות האזרחית של תלמידים". לא ברור איך נמדד השיפור, אצל מי, ובאיזה היקף.

3. יעדים שתלויים בגורמים חיצוניים

   דוגמה: "הפחתת אלימות בבית הספר ב-50%". על מרבית המשתנים אין לכם שליטה.

4. יעד שמתעלם מהמציאות

   דוגמה: "100% מהתלמידים ישפרו ביצועים". יעד לא ריאלי, אינו משקף את המגבלות בשטח.

5. יעד אחד ענק ולא מדורג

   דוגמה: "ליצור שינוי מהותי בתפיסת זכויות הילדים בישראל". יעד לא מדוד, לא מוגדר ואינו ניתן לפיקוח.

עקרונות לכתיבת יעדי אימפקט נכונים- יש להבחין בין רמות האימפקט:

• תשומות (Inputs): משאבים שאתם משקיעים

• פעילויות (Activities): מה ותכנון הפעולות

• תפוקות (Outputs): כמה נעשה בפועל

• תוצאות (Outcomes): איזה שינוי חל על המשתתפים

• אימפקט (Impact): השינוי ארוך הטווח בחברה

יעדי אימפקט אמיתיים עוסקים בתוצאות ובאימפקט.

משפך האימפקט: שלוש רמות יעדים

רמה 1 – יעדי תפוקה (מה עושים) - אינם יעד אימפקט.

דוגמה: "פיתוח והטמעת תכנית לימודים לחינוך אזרחי ב-5 כיתות ז'"

רמה 2 – יעדי תוצאה מיידיים (שינוי קצר טווח)- מודדים מה משתנה אצל המשתתפים, תוך כדי, או מיד לאחר הפעילות.

דוגמה: "80% מהתלמידים ישפרו ידע בתחום זכויותיהם (ציון מעל 70 במבחן לעומת ממוצע 50 בתחילת השנה)"

רמה 3 – יעדי אימפקט (שינוי ארוך טווח)- התייחסות לשינוי עמוק בעמדות, התנהגות או מצב חיים.

דוגמה: "60% מהתלמידים ייזמו פעולה אזרחית במהלך השנה (דיווח עצמי ותיעוד)"

עובדים על פי נוסחת SMART לכתיבת יעדים

כמה דוגמאות לפי תחומים

• חינוך אזרחי: "70% מתלמידי כיתות ו' ישפרו ידע אזרחי (ציון 75+ בשאלון סיום מול ממוצע 55 בתחילה), 50% ישתתפו בפעילות אזרחית אחת לפחות במהלך השנה (עצמי ומורה)"

• זכויות ילדים: "80% יזהו נכון 7 מתוך 10 זכויות מרכזיות (מבחן ידע), 60% ידווחו על ביטחון גבוה יותר לפנות למבוגר בעת פגיעה בזכויותיהם (שאלון עמדות, שיפור של נקודה אחת לפחות)"

• חשיבה ביקורתית: "65% מהתלמידים יפגינו יכולת לזהות מידע כוזב ברשת (משימה: זיהוי 4 מתוך 5 כתבות פייק-ניוז)"

• מנהיגות נוער: "75% יובילו פרויקט חברתי אחד לפחות, 50% ידווחו על שיפור ביטחון עצמי להובלת קבוצה, 40% ימשיכו להתנדבות 6 חודשים אחרי סיום התכנית"

משפך יעדים מותאם לקהל

• למשרד החינוך/מנהלים: יעד תפוקה – "העברת 8 סדנאות ל-120 תלמידים"

• לצוות פדגוגי: יעד תוצאה – "75% מהתלמידים ישפרו ידע ומיומנויות בהתאם למדדים"

• לתורמים ומשקיעים: יעד אימפקט – "50% מהתלמידים יפעלו למען הקהילה 6 חודשים אחרי הסדנאות"

התאמת יעדים לקהל יעד

• למשקיע חברתי: הדגשה על אימפקט ארוך טווח ומדידה איכותית

• לתורם פרטי: סיפורים, תוצאות מוחשיות

• לדירקטוריון: איזון השקעה ותפוקה

• לצוות פדגוגי: הערכה לשיפור בלמידה והתאמות מקצועיות

איזון נכון בין ריאליזם לאופטימיות

יעד טוב מאוזן בין שאפתנות מדודה, ריאליזם, מדידות ברורות ושקיפות.

אם אינכם בטוחים – הבהירו זאת: "זו שנה ראשונה, מעריכים ש-60% יגיעו ליעד, נגבש התאמות לפי התוצאות".

תרגול מעשי- בחינת יעד מהתכנית:

זה באמת אימפקט, או רק פעילות?

• איך יודעים שהושג? יש כלי מדידה?

• תלוי רק בי או גם בחיצוניים?

• אחוז ריאלי? נתמך בניסיון?

• מתי זה קורה? יש לוח זמנים ברור?

אם עניתם "לא" על אחת מהשאלות, הגיע הזמן לנסח מחדש.

יעדי אימפקט טובים הם הגשר בין חלומות למציאות. הם מחזקים מקצועיות, מעניקים השראה, ומספקים הוכחות מוצקות להצלחתכם – בדיוק מה שמעניין את המשקיעים, התורמים והצוות.